האו-אר-יו טכנולוגיות בע"מ נ' אילן ואח'

: | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי ירושלים
2145-09-10
5.11.2013
בפני :
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
:
האו-אר-יו טכנולוגיות בע"מ
:
1. פרופ' ירון אילן
2. הדסית שרותי מחקר רפואי ופתוח בע"מ

החלטה

החלטה

לפניי בקשת המבקשת להוספת ראיה חדשה, היינו, פסק דין משמעתי של האוניברסיטה העברית בעניינו של המשיב 1.

ידועה ההלכה אשר באה לידי ביטוי לא אחת, כי ככלל, לאחר סיום שמיעת ההוכחות והגשת סיכומי הצדדים, אין להתיר הגשת ראיות חדשות. ברם, יהיו נסיבות בהן ניתן יהיה לשקול את התרת הגשת הראיה החדשה, אף בשלב כה מאוחר:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'. רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות... בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא 'פשוטה'; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר."

(רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (30.7.02).

במקרה דנן, פסק הדין המשמעתי ניתן ביום 17.7.13, היינו, לאחר שהוגשו סיכומי המבקשת (20.1.13), כך שלא הייתה כל אפשרות לגילוי קיומה של הראיה והגשתה במועד מוקדם יותר, ועל כן אין למצוא כל פגם בעצם הגשתה "המאוחרת".

טוען ב"כ המשיבים כי גם אם אין באיחור כשלעצמו כדי להוות מחסום להגשת הראיה, הרי ש"הראיה" נשוא הבקשה אינה רלוונטית לדיון. לטענתו, מדובר בעסקת טיעון, שבמסגרתו אף זוכה המשיב 1 מכל עבירה הקשורה לוועדת הלסינקי, והוא רק הורשע בשתי עבירות נקודתיות אשר אין בהן כדי להעניק לפסק הדין כל משקל של ממש בהקשרו של ההליך הנדון. לשם ביסוס טענתו, אף הסכים שבית המשפט יעיין בפסק הדין המשמעתי כדי לבחון מקרוב האם יש מקום להגשת פסק הדין כראיה בהליך דנן.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בנדון, נחה דעתי שיש לקבל את הראיה לתיק. שאלת ההשלכות של ההליך המשמעתי בעניינו של המשיב 1 הועלתה במסגרת הדיון שהתקיים, כך שאין להתעלם ממנו אף עתה, ויהיו תוצאות פסק הדין המשמעתי אשר יהיו.

פסק הדין יתקבל, אפוא, כראיה לתיק, ובמסגרת פסק הדין יזכה למשקלו הראוי.

לאור התוצאה של החלטה זו, אשר הייתה מחייבת חיובם של המשיבים בהוצאות, אסתפק בביטול חיובה של המבקשת בהוצאות שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 27.6.13.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ד, 05 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>